מערכות יחסים וזוגיות במשבר - מאמרים בנושא טיפול זוגי ופסיכולוגיה

אובדן בן זוג

אישה שהתאלמנה מתעוררת בוקר אחד, אולי כעבור שנים לאחר אובדן בן זוגה, כשהיא מרגישה יציבה מבחינה נפשית, מבינה שישנה שנת לילה טובה, ומסוגלת לאכול ארוחת בוקר מבלי "לשמוע את רוחו" של בעלה כל הזמן, אך רק בחלק מהזמן. האבל שה מתחלף בעצב שימושי, כשהגוון מתחיל לדעוך, והכאב פוחת. בסופו של דבר אנשים לומדים לחיות עם הכאב. קיימים מספר דברים בחיים שעשויים להוביל יותר לדיכאון מאשר אובדן בן זוג, במיוחד בקרב קשישים.

כפי שהוכיחו מחקרים רבים, שכול של בני זוג הוא מקור עיקרי למתח בחיים, היות והוא מותיר אנשים פגיעים לבעיות המתפתחות מאוחר יותר, כולל דיכאון, מתח כרוני והפחתת תוחלת החיים. בעוד שתהליך הצער אורך בדרך כלל מספר שבועות עד שהוא מתפוגג, מיעוט קטן של אנשי אבלים חווה תסמינים הנמשכים עוד זמן רב. במקרים רבים, תסמינים אלו עשויים לייצג מצבים פסיכיאטריים אחרים כגון הפרעת דיכאון, עד כדי כך שזה כמעט בלתי אפשרי להבדיל בין צער השכול לבין דיכאון אמיתי.

אבחנה בין דיכאון לבין צער שכול

בעוד שדיכאון מאובחן בדרך כלל על פי הקריטריונים שנקבעו במדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי של הפרעות נפשיות, פסיכולוגים ופסיכיאטרים נדרשים להבחין בין אבל נורמלי הקשור לאובדן משמעותי, לבין אבחנת הפרעה נפשית. למעשה, לעיתים קרובות קיים חשש שאנשים יקבלו, כתוצאה מאבחון שגוי, טיפול תרופתי מיותר.

עד כה, חוקרים עדיין אינם מבינים בבירור את הגורמים השונים לדיכאון. קיים מגוון נרחב של גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים אשר עשויים להוביל לסוג תסמיני דיכאון המצדיקים אבחנה רשמית. תסמינים אלו עשויים להופיע באופנים שונים, כך שקשה לסווגם בקלות. למרבה הצער, הקריטריונים הנוכחיים לאבחון דיכאון נרחבים מכדי שניתן יהיה לקבוע אבחנה ברורה, ולהבין לאיזו סיבה מיוחדת בעצם קשור הדיכאון הנוכחי ממנו סובל אדם.

מחקר למדידת רמות שכול

כדי לבחון את הקשר בין אובדן בן זוג לבין תסמיני דיכאון, מחקר חדש שפורסם בכתב העת לפסיכולוגיה אבנורמלית מתבונן על השפעות השכול אותם עוברים בני זוג שהתאלמנו, לטווח הארוך. המחקר עקב אחר 1,532 גברים ונשים מבוגרים, שרואיינו לראשונה בין השנים 1987 ו-1988, לאחר שאיבדו בן או בת זוג. ראיונות נוספים נערכו לצורך מדידת יכולת התמודדותם עם האובדן לאורך הזמן.

במחקר החדש, החוקר הראשי אייקו פריד, מאוניברסיטת לובן, וצוות חוקרים נוספים, עקבו אחר למעלה מ-250 אלמנים ואלמנות מבוגרים, בשלוש תקופות זמן, חצי שנה, שנה וחצי, ושלוש שנים לאחר מות בן או בת זוגם, על מנת להתבונן כיצד השפיע האובדן על תסמיני הדיכאון.

מה שהם מצאו היה שהבדידות הייתה חזקה במיוחד בקרב הקשישים השכולים, וכי השכול הפעיל תסמיני דיכאון אחרים. בדידות ודיכאון עשויים לשלוח לעיתים קרובות אנשים להידרדרות אותה קשה מאוד להפסיק. ובכל זאת, למרות שקשישים רבים שהתאלמנו חוו בעיות דיכאון לאחר מות בן זוגם, רק מעטים מהם פיתחו דיכאון חמור.

בדידות בעקבות שכול בני זוג

בדידות מייצגת גם את האתגר המשמעותי ביותר עימו מתמודדים קשישים החווים אובדן בן או בת זוג, המקשה עליהם להמשיך בחיים לאחר מכן. הדיכאון עשוי אף להוות סיכון בריאותי חמור לקשישים. עם הדיכאון, עולה גם הסיכון להתאבדות, וקשישים המתמודדים עם מות בן זוג נוטים אף יותר לעסוק בהתנהגויות בריאותיות מסוכנות, כולל עישון, צריכת סמים או אלכוהול, בהן אינם מצליחים לטפל בעצמם, או שהם מחמירים את הבעיה. כך שאין זה מפתיע שבדידות לאחר אובדן בן זוג עשויה אף להוביל לקיצור תוחלת החיים ועלייה בסיכון לדמנציה ובעיות בריאות חמורות אחרות.

אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, העובדים עם מבוגרים שאיבדו בן זוג, מודעים לאופן בו הדיכאון והבדידות עשויים להוביל לבעיות בריאותיות. תמיכה חברתית בלבד אינה מספיקה בדרך כלל, ולעיתים קיים צורך בטיפול משפחתי, וטיפול התנהגותי קוגניטיבי לריסון סוג חשיבה שלילית העלולה להוביל לדיכאון רציני ובעיות נלוות.

בנוסף כדאי לקרוא על:

התמודדות עם אובדן בן זוג

אמיתות מפתיעות על תהליכי אבל